אוזניים להם ולא ישמעו

על ההצגה "השימוע"

מאת: אביבה רוזן

לא בטוח שניתן לכנות את "השימוע" בשם הצגה. אז מה זה? כל אחד מוזמן לתת את הפרשנות שלו לעניין. כך זה מתנהל: ארבעה שחקנים מתיישבים, כל אחד בתורו, מסביב לשולחן גדול. חלק מהצופים יושבים לידם, האחרים מתיישבים מסביב. השחקנים משמיעים בקולם את ההקלטה של השימוע שנערך למורה אדם ורטה. ורטה, מורה לאזרחות באורט קריית טבעון, הואשם על ידי תלמידה בכך שהשמיע דעות פוליטיות שמאלניות (וקיצוניות לדבריה) ואף העליב אותה ופגע בה מספר פעמים. בין השניים כבר הייתה היסטוריה: בשנה הקודמת לשימוע, כשהייתה התלמידה, ספיר סבח, בכיתה י"א, הוא נאלץ להתנצל בפניה על שצחק עליה בפני תלמידים, והיא נדרשה להתנצל בפניו אך לא התנצלה.

השחקנים לא רק משמיעים את מהלך העניינים בשימוע, הם גם מחליפים ביניהם תפקידים ומקומות. בתחילה, זה עלול לבלבל. לאחר מכן זה מובן יותר. בפיו של כל אחד מהם זה נשמע קצת אחרת. רננה רז, שחקנית וגם במאית האירוע הדרמטי הזה, מסבירה כי חשוב לה שהצופים לא יושפעו על ידי מגדר או אישיות מסוימת של השחקנים.

השימוע - כפיר בולוטין

מתוך "השימוע". צילום: כפיר בולוטין

ומה אנחנו שומעים בשימוע הזה? אנו שומעים מהלך דברים שמעיר אצלנו הרהורים פוליטיים, מוסריים וחברתיים. האם מותר למורה להשמיע דעות פוליטיות? לפי החוק מותר. אסור לו לנסות לשכנע את תלמידיו לשנות את דעותיהם. כך לפי התקנון של משרד החינוך. עם זאת, במדינה שבה הנושאים הפוליטיים טעונים ביותר, פערי דעות ואישיות יכולים להוות חומר נפץ.

השימוע2 - כפיר בולוטין

צילום: כפיר בולוטין

האם נהגה נכון הנהלת "אורט", בכך שהובילה את ורטה להתפטרות? זוהי שאלה שכל אחד מאיתנו שואל את עצמו במהלך השימוע. עד כמה הפקידים, שהם אנשים משכילים ובעלי ידע, נוהגים לפי תקנון שרירותי שאימצו לעצמם וממלאים אחרי ציפייה סמויה שנמצאת באוויר להיפטר מהטרבל-מייקר? להוציא מורה שמלמד כיתה י"ב לפני בחינות בגרות, מורה אהוד שרוב תלמידיו מוקירים ומעוניינים שימשיך ללמד, כיוון שתלמידה אחת כתבה מכתב לשר החינוך (שי פירון) ואף חברה לח"כ מיכאל בן ארי, הידוע בדעותיו הקיצוניות, שאף הוא פתח חזית נגד ורטה בפייסבוק?

זאת ועוד, עד כמה הראה לנו המקרה ההוא מהי הרוח הנושבת במדינה, ועד כמה רוח זאת היא דמוקרטית? לא יכולתי להימנע מהרהור בשאלות פוליטיות וחברתיות תוך כדי השימוע. האם זו הייתה סנונית אחת בדרך לתהליך בו מונעים מינוייה של מדענית כיוון שחתמה לפני מספר שנים על עצומה נגד שירות בשטחים? והדמוקרטיה במדינתנו, מה קורה לה? עד כמה פקידים, בכירים ככל שיהיו, משחררים את עצמם מחשיבה מעמיקה ודבקים בהוראות והנחיות, גם כאלה שאינם קיימים במציאות אלא רק במוחם, כדי להראות למולך שהם נאמנים לשיטה ולו?

רז סיפרה לי שההצגה, שהועלתה כבר מאה פעמים, מועלית בפני תלמידי תיכון, מורים וסטודנטים להוראה, ולאחריה מתקיים כמעט תמיד דיון. שימח אותי לשמוע שהקהלים הללו צופים בשימוע ואף מנהלים דיון ערכי ופדגוגי. לכל אחד מאתנו דעות פוליטיות משלו. ההבנה שזה לגיטימי שלכל אחד יהיו דעות שונות וכל אחד זכאי להחזיק בדעותיו, היא לא תמיד מובנת מאליה במציאות הפוליטית והחברתית בישראל של 2018, או שכך לפחות נראה לי.

"השימוע" הוא בהחלט אירוע דרמטי חשוב, ואני ממליצה לצפות בו וגם להשתתף בדיון שלאחריו. זה יכול לעשות רק טוב לכל אחד מאיתנו ולדמוקרטיה.

 

"השימוע" 

יצירתה של רננה רז

משתתפים: רננה רז, נעמי פרומוביץ', אמיתי יעיש בן אוזיליו ועופר עמרם

מועדים נוספים:

9/10/18 | 20:30 | מוזיאון תל אביב לאמנות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s