מאת: מרתה יודעת
ההצגה "הטווס מסילואן" היא הצגה חשובה לפי מחזה חכם. ההצגה עלתה בפסטיבל עכו 2012 וזכתה בפרס על הבימוי ולמרות שהחוויה של הצפייה בהצגה במקום המקורי (בית פרטי בעכו) בוודאי הייתה חזקה ביותר, ההצגה מצליחה לעבוד טוב מאוד גם בתיאטרון יפו ולתת דוגמא לתיאטרון פוליטי.
ההצגה מתחילה מחוץ לתיאטרון כאשר מאבטח, המתגלה בהמשך כשחקן, אוסף את הקהל ומתחיל בסיפור שכולו נבנה לקראת "אסון נורא" שהתרחש בעבר ויתרחש שוב לפנינו. כל הדמויות מספקות את הגרסאות שלהן לאירועים שקרו ויקרו – עסקן יהודי המקדם חפירות ארכיאולוגיות מתחת לבית ערבי בכפר סילואן וארכיאולוגית המנסה למצוא את ממלכת דוד, בני הבית: אם עם בנה המוגבל, אב שנפצע מירי חיילים, בתו הגדולה שמנהלת מכון יופי והבת הקטנה שחולמת לטוס לפריז, באותו בניין גרה בחורה דתייה שמרגלת בשביל העסקן. כאשר מגיעה לבית צעירה שהבית היה שייך פעם לסבתה, סיר הלחץ הזה מתפוצץ…
המחזה של עלמה גניהר כתוב טוב מאוד, משקף את המציאות וגם מוסיף רובד פיוטי. זאת תוצאה של תחקיר ארוך שערכו גניהר והיוצרים בסילואן, במהלכו שאבו חומרים מהמקום ומתוכם בנו את ההצגה. הדמויות מורכבות ועגולות ומעניין לעקוב אחר ההתפתחות וההחרפה במצבן לאורך העלילה. דורי אנגל, אורטל אבנעים, דיויד בילנקה ופביאנה מיוחס משחקים בצורה מדוייקת וטובה מאוד, רק חבל שהיזם אותו משחק אנגל, נותר "האיש הרע" בסיפור בלי ניסיון לפתח גם את הדמות שלו. ג'ורג' איסקנדר שובה לב בתפקיד הילד, אבל פחות בתפקיד האב (אולי בגלל שגיל השחקן המגלם את האב קרוב לגיל של בנותיו). סמירה סרייה ורימא ג'ואברה מעניינות במיוחד כשפוגשים אותן בסיטואציה אינטימית יותר ב"סלון היופי", בה מדי פעם הן גם פונות לקהל "מחוץ לדמות".

ההצגה היא תלוית מקום ובמהלכה הקהל עובר בין החללים כמה פעמים – מתחילים מחוץ לתיאטרון, עוברים לחלל הפנימי ובסוף חוזרים החוצה. הקהל עוקב אחר הדמויות שמעבירות אותו מחלל לחלל וחודר כל פעם פנימה יותר ללב העימות ולעומק העלילה. דווקא סוף ההצגה, שהוא דרמטי מאוד וקשה, לא הגיע למלוא הפוטנציאל שלו. אולי בגלל שרגע לפני צפינו במונולוג מעורר אירוניה של אנגל והתנתקנו לרגע מהעלילה הדרמטית.
"הטווס מסילואן" מוכיח שוב כמה חשוב להביט במציאות שלנו דרך הפריזמה האמנותית. אם ביום יום אנחנו יכולים להסתכל הצידה, כאשר אנחנו רואים את הסיפורים האלה על הבמה אנחנו משירים את המבט ויכולים להציף נושאים שבדרך כלל נטאטא מתחת לשטיח. לכו להצגה ואם אתם במקרה גם מורים, קחו את התלמידים שלכם. זה יספק לכם חומר לדיון מעניין מבחינה אמנותית ופוליטית.
"הטווס מסילואן"
תיאטרון יפו
מאת: עלמה גניהר
בימוי: חן אלון, סיני פתר
משחק: אורטל אבנעים, גורג' איסקנדר, דורי אנגל, אורי יניב/דיויד בילנקה, רימא ג'ואברה, סמירה סרייה, פביאנה מיוחס.
מוסיקה: שוש רייזמן
עיצוב תפאורה ותלבושות: אשרף חנא
תאורה: עמיחי אלהרר
הפקה: שחר נאמן
מועדים נוספים:
19/12/14 15:00