כמו טיפות נייר מדממות

ביקורת ההצגה "השולחן"

מאת: אירית ראב

ההצגה "השולחן" מתחילה. עשרות צופים ממלאים את האולם, רובם בני נוער. מחכה. המזגן עושה רעשים של המראה. מחכה. מתוך החושך, נכנסת לבמה ילדה ומספרת על היום בו אמא נסעה לבית חולים ופניו של אבא נעשו אפורים יותר. מכאן הכל רק מתחיל, או נגמר, תלוי איך מסתכלים על זה.

הילדה מחפשת הגנה וחיבוק בשולחן של אבא,  מוצאת בו אוצרות מניירות ההופכים לעולם ומלואו, ציוד משרדי שהופך לחיילים בתלם, מנורה שהופכת ליד מלטפת, לאוזן קשבת. לכל רחשי לבה של ילדה קטנה אחת שדואגת לאמא שפתאום לא יכולה לשאת יותר את העצב, להתמודד עם אפור פניו של אביה ולצעוק את נגיעותיו של בעל הבית, צעקות שאף אחד לא שומע.

השולחןההצגה היפה הזו, מציבה באור חדש אלמנטים מובנים מאליהם, כמו נייר. היוצרות רוני ברודצקי ויעל תורג'מן השכילו להפוך את הנייר בחדר העבודה של האבא, על מוצריו וסוגיו השונים, לאלמנט מהותי בתפאורה, לאביזרים ונפלאות. מנגד, עומד לו השולחן, דמות רביעית בקאסט של שלוש שחקניות נהדרות. רגליו יציבות ונראה ששום דבר לא יכול להזיז אותו ממקומו, לערער אותו, ובכל זאת, יוצאות מתוכו הגיבורות, ובשלב מסוים הילדה אף פורצת את כתליו, עוברת מחלל אחד לשני, שוברת את חוקי הטבע. בניגוד לאותו אבא, שלא הגן עליה, בניגוד לאותה אמא שביטלה את זעקותיה על בעל הבית, השולחן הוא השריון שלה, מגן עליה מן השדים המאיימים מכל עבר.

השולחן

צילום: אבי גולרן

לצד שחקניות ההצגה המצוינות, עירית גידרון שגילמה את הסבתא, ואורטל אבנעים פרידמן שגילמה את האמא, ניצבת שחקנית אחת, מוכשרת מאוד, גילי בית הלחמי. באופן שובה לב, ילדי אך בוגר, היא מגלמת את הילדה. בית הלחמי גילמה בעבר דמויות מגוונות, אולם דווקא תפקיד זה מוכיח את הווירטואזיות של השחקנית הצעירה הזו, שלדעתי תגיע עוד רחוק מאוד.

עבודתן של ברודצקי ותורג'מן ועיצובה של אילי לוי, הצליחו להפוך את הסיפור הלכאורה רגיל הזה, הכה-ישראלי וכה- אנושי, ליצירה מפעימה ואיכותית, המדממת נייר אל תוך שולחן העץ.

השולחן

תיאטרון תמונע

יוצרות: רוני ברודצקי ויעל תורג'מן

כתיבה: רוני ברודצקי

שחקניות: אורטל אבנעים פרידמן, גילי בית הלחמי, עירית גידרון

כוריאוגרפיה: יעל תורג'מן

מוסיקה: נדב ויקינסקי

עיצוב אובייקט: אילי לוי

עיצוב תאורה לאובייקט: תמר אור

עיצוב תאורה: שי סקיבא, עמיחי אלהרר

עיצוב תלבושות: רוני שלזינגר

הפקה: ענבל ביי

מומלץ לעקוב אחר מועדים נוספים באתר תמונע

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מרתה 48, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על כמו טיפות נייר מדממות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מסכים עם כל מילה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s