אדי + מיי = אהבה לנצח

ביקורת ההצגה "מתים מאהבה"

מאת: חוה ירום

באופן מקרי, או שלא, יצא לי לאחרונה לראות הצגה, ורק לאחר מכן לשלוח את העורכת לראות אותה גם, כדי לראות מה היא תגיד. באופן מקרי, או שלא, שתינו צפינו בה במועדים שונים, ויצאנו עם דעות שונות לגמרי. ובכל אופן, בצורה מקרית, או שלא, זו הפעם הראשונה שיצא לי לבקר את מעוזן של סדנאות הבמה, הממוקמת בחצר מפויחת ומלאת זבל, מדמנה, מכוניות וחדר כושר. הבית הזה, שהוקם על ידי ריבי פלדמסר-ירון, מהווה ניגוד מוחלט לחוץ המתכתי והקר.  על ידי החלטות עיצוביות מעולות, כמו גם ניצול השטח בצורה נכונה ותיאטרלית למדי,  נוצר לו אחד המקומות המעשירים בתחום התיאטרון בישראל. נכון, יש הרבה מה להגיד על מחירי הסדנאות, אבל אם נסתכל על התמונה כולה, המקום מעניק ארגז כלים לא רעים בכלל, בייחוד אם מדובר על שחקנים/בימאים/אמנים שצריכים לשייף באופן תדיר את כישוריהם ויכולותיהם.

במקום הזה, עלתה ההצגה "מתים מאהבה". על היצירה הזו אחראים שני אנשי תיאטרון אדירים,  עודד קוטלר ואמנון מסקין, שהקימו לפני שנים אחדות את האקטור סטודיו, מקום בו שחקנים יכולים להגיע פעם בשבוע, ולשייף את יכולותיהם המשחקיות מול שחקנים אחרים. הפרויקט המבוסס על הסטודיו השטרסברגי, הנו חינם לכל שחקן ושחקנית, ומותנה באודישן קבלה.

צילום: נתן כספי

"מתים מאהבה" היא הצגה לא פשוטה.  המחזה, מאת סם שפרד האגדי, מציג את סיפורם של זוג צעיר,  מיי ואדי, שהיסטוריה ארוכה מאחוריהם, עוד מימי התיכון. הסיפור עושה דרכו על נופי המערב האמריקאי, איפה שהגברים לובשים כובע בוקרים וברזלים במגפיים והנשים הן חושניות וקשות. תוך כדי, אנו זוכים לגלות את הסוד הכמוס עליו מבוססת אהבתם, היחסים המורכבים עם האב הזקן, והנסיונות של השניים להיחלץ זה מכבלי זו, בתירוצים מהמין השני.

יש ארבעה שחקנים על הבמה. אדי מגולם באופן שובה לב על ידי דניאל זהבי, שמבעד לשכבות לבוש הבוקר מצליח לגעת באמת בצופים. אורי הלוי מגלם את מרטין, הדייט של מיי לאותו ערב גורלי, באופן קומי, עצוב ומעולה. האב מגולם על ידי אמנון מסקין, המצליח להביא אל הבמה את "הבימה" של רובינא וקלצ'קין, לצד אבק הכוכבים של מרילין מונרו ואמריקה של שנות החמישים.  פרט לבנים, יש שחקנית אחת, רחל שלמה, המגלמת את מיי באופן די מתאמץ, על אף שניסיונותיה בהחלט ראויים לציון.

אמנם, כל אחד מהשחקנים הביא את יכולותיו אל הבמה, אך עדיין היה חוסר סנכרון מסוים בין כל החלקים בהצגה, מעין משהו לא מהודק, שקשה לשים עליו את האצבע במדויק. אולי היה זה המחזה השפרדי, שלא ממש יושב כראוי בסטינג הישראלי.  אולי היתה זו העובדה כי לצד הריאליזם המינימליסטי, היו אי-אילו הבלחות סוריאליסטיות חסרות פשר. אבל בסך הכל, מדובר בהצגה לא רעה בכלל.

שווה לציין כי "מתים מאהבה" היא יצירה פרינג'אית במלוא מובן המילה, וכלל היוצרים בהצגה, הן מאחורי הקלעים והן על הבמה, יצרו אותה יש מאין. לבימאי מעולה בקנה מידה של קוטלר, זה משהו בהחלט לא מובן מאליו.

גם אם יש אי-אילו חסרונות, כדאי לכם ללכת להצגה,  ולו רק בכדי לתמוך בתיאטרון שאינו שם על רייטינג אלא מגיע מהלב, הנשמה והכיס של היוצרים אותו.

מתים מאהבה

סדנאות הבמה

מאת: סם שפרד

תרגום: בן בר שביט

בימוי: עודד קוטלר

משחק: רחל שלמה, דניאל זהבי, אמנון מסקין ואורי הלוי.

עיצוב: אדן קוט

תאורה: אפי אוגד

מוסיקה ואפקטים קוליים: בועז שחורי

ע. בימוי: אלי יוסף

 

מועדים נוספים: 30-31/5/14 ; 6/6/14 21:30 ; 7/6/14 21:00 ; 12/6/14 20:30 ; 14/6/14 21:00

סדנאות הבמה, סלמה 46 (בחצר), תל אביב