כשמציאות פוגשת חלום

על ההצגה "ישנים"

מאת: הילה ציגל

הזמן הזה, הנמצא אי שם בקו הדקיק המפריד בין שינה לערות, הרובד המתעתע הזה, שנתייחס אליו כאל חלום ונמצא תמיד על קו התפר בין המציאותי לסיוטי, מככב באמנות מזה שנים ומסיבה טובה. בקו התפר הזה אין מחויבות ריאליסטית, אין צורך ליצור עולם נפרד עם סיפור ומציאות מסוימת, אפשר פשוט לעוף על כנפי הדמיון.

"ישנים" של קבוצת איגרארמא הנו מופע תיאטרון פיזי, המתעסק בדיוק בקו התפר הזה שבין השינה לערות ומנסה לספר סיפור אהבה המתרחש כולו בנקודת הזמן המיוחדת הזו. התוצאה מעניינת.

המופע אינו מונע על ידי עלילה כלשהי אלא על ידי תמונות, שברי חלומות וזיכרונות של בני הזוג, אותם אנו פוגשים על ספסל שאמור לתפקד כרכבת הנוסעת משום מקום אל שום מקום. בשילוב עם מזוודה, אנו מתוודעים למערך הכוחות ביניהם.

חברי קבוצת איגרארמא, יערה ואוריה רייך, מעלים מופע שכולו מחול, פרפורמנס ומוסיקה חיה (של הדואו המוזיקלי "קריצ'י-פלצ'י" ) ומשלבים בתוכו עבודה עם חפצים. התאורה דרמטית, החלל ריק, והם נעים בתוכו באיטיות ובהרמוניה. המופע משתוקק לקחת את הצופה אל העולם שמעבר למילים, אל המקום שבו הן נגמרות. בזה חוזקו, ובזה גם חולשתו.

הצפייה במופע "ישנים" מצריכה מהצופה להיות במצב רגוע וחולמני משהו, ולעיתים זו עלולה להיות בקשה קצת גדולה מדי. סיקוונס הפתיחה, שאמור להכניס את הצופה למצב של חלום, גרם לי לשפשוף עיניים וללחישת תודה שקטה בלב על כך שהורשתי להיכנס עם כוס קפה לאולם. התוכניה שחולקה לצופים הייתה מרובת אינפורמציה, וחשתי שבלעדיה הייתי יכולה להיות מעט אבודה בתוך שלל הדימויים והרבדים הפילוסופיים שהמופע מאגד בתוכו. הקונספט של חוסר העלילה, משאיר את הצופה מעט תלוש, כאילו מחוץ למעגל הסוד המתרחש אל מול עיניו.

ישנם רגעים יפים ב"ישנים", רגעים שמחברים אותך אל מסע הדמויות בחלל האינסופי הזה, רגעים בהם אתה מוצא את עצמך נשאב פנימה לתוך הרובד החלומי והמטפורי, רגעים בהם אתה כמעט נוגע, אך לעיתים זה נשאר בגדר הכמעט.

שיתוף הפעולה בין בני הזוג רייך מוצלח והכימיה בין השניים מצליחה לבוא לידי ביטוי גם על הבמה. ישנה מין אינטימיות שיכולה להתקיים אך ורק בין שני אנשים החולקים מערכת יחסים אמיתית, המביאים מניסיונם האישי אל המופע, ומחיים את רגעי הקסם של מערכת היחסים הזו.

צילום התמונות: מעיין קאופמן

בעולם המודרני, האדם מבלה שעות רבות מחייו בשינה, לעיתים השינה היא רק מטאפורה למצב של חוסר ערות או ערנות לסובב אותו. הבהייה האינסופית במסכי הסמרטפון למשל, המנתקת אותך מהעולם, אתה שם אבל באותו הזמן אתה גם לא. טלוויזיה ותוכניות הראליטי הממסמרות את הצופים אליהן, כאילו הם נמצאים תחת כישוף, המשאירות אותם במצב של חלום. על קו התפר הזה בין המציאות לדמיון, בתוך הלימבו הזה בו הכל יכול לקרות.

בכל תרגום של מציאות חלום אל הבמה, נשאלת השאלה כמה רחוק מוכנים היוצרים ללכת. הסיכון ללכת רחוק מדי קיים תמיד, אך הוא עדיף מאשר לא לקחת את הסיכון כלל ולהישאר באזור הבטוח. המופע "ישנים" יכול היה למתוח את החבל קצת יותר, מה שללא ספק היה ממגנט את הקהל, ואולי אף מעורר רגשות חזקים שהיו חסרים בחוויה הכללית של המופע.

 

"ישנים"

קבוצת איגרארמא

יוצרים ומבצעים: יערה ואוריה רייך

מוסיקה מקורית : קריצ'י פלצ'י – אנדריי קורסקוב ומישה סימין

דרמטורג: שי מימון

ליווי אמנותי: נבו רומנו

עיצוב תלבושות וצילום: מיכל קפלוטו

עיצוב תאורה: אלירן סילבר

עיצוב גרפי: אלעד אלחרר

מועדים נוספים: 29/5/14 21:00, אולם הקרנף, בית מחול שלם, ירושלים.