האהבה ירדה מהפסים

ביקורת על ההצגה "אורפאוס במטרו"

מאת: אירית ראב

תארו לעצמכם משחק עם כללים פשוטים למדי, נוסחה עם משתנים ברורים לגמרי,  אם תלכו לפיהם ותעשו את כל השלבים, אז תוכלו למצוא אהבת אמת. נשמע מופרך אבל זה יכול לעבוד, אם באמת עומדים בכל הכללים. זה מה שגיבור ההצגה "אורפאוס במטרו" מאמין, ועל פי משחק זה הוא מבסס את חייו.

בין קווים אנליטיים ומשוואות מתמטיות הוא עושה את דרכו במנהרות המטרו של פריז. כללי המשחק שהגה הם פשוטים אך נוקשים – אם בבואתו בחלון ובבואתה של היושבת מולו מצליבים מבט, והבחורה שלפניו מגיבה בדרך כלשהיא, גם המינורית ביותר, אז המשחק מתחיל. היא יורדת מהרכבת והוא אחריה, מנסה לכבוש את לבה. בתווך בין רומנטיקה לצו הרחקה, יש התניות מאוד נוקשות, אפשר לרדת מהרכבת אחר הבחורה רק אם ירדה בתחנות מסוימות, אם עשתה את דרכה בהצטלבויות מסוימות, אם המשיכה באותו הקו הצבעוני. אם לא, אין ברירה, אלא להמשיך בחיפוש התזזיתי.

צילום: מקסים ריידר

ביום אחד רגיל במהלך המשחק זה מצליח, והוא כובש את מבטה ולבה של בחורה שלא רק מסכימה לשבת עמו לבית קפה, אלא נאותה להכירו, מוכנה לחדור את השריון המתמטי ששם על לבו ולהתמודד עם העכבישים הממלאים את מוחו, שלא נותנים לו מנוח. לא אהרוס לכם את סוף ההצגה, אבל שמה מסגיר במקצת.

ההצגה המעולה הזו מתבססת על שלושה אלמנטים עיקריים – משחקו המצוין של אורן יאדגר, בימויו הנהדר של איגור ברזין והוידאו-ארט המפעים, המוקרן ברקע. הסרטונים, המוקרנים בשלושה מקטעים צמודים ואופקיים, מצליחים מחד להמחיש את הכאוס הנפשי בו הגיבור נמצא ומאידך, להכניס את הקהל לאווירת המטרו של פריז. מאחר ובישראל אין רכבת תחתית, וסביר שלא תהיה בעשורים הקרובים, קצת קשה להחדיר לקהל הישראלי את המהות של המטרו, את התעלות המסועפות שמתחת לקרקע, את האדישות של הנוסעים, את העומס, את היעילות הקדחתנית כמו בית נמלים אחד גדול, שכל אחת מן הנמלים יודעת את מקומה, מסלולה ומהותה. זר לא יבין זאת, גם כותבת שורות אלו, רק מי שחי באחת מערי הרכבות ונעזר בהן על בסיס יומיומי.

כמו פיסות שלג, לכל מטרו יש את האופי שלו. הרכבת התחתית של לונדון לעולם לא תהיה כמו זו של ניו-יורק או פריז. בדומה, לכל תחנה במטרו הפריזאי יש את האופי שלה. עם זאת, המטרה של כל אחת מהן ושל כל אחד מהנוסעים ברכבת היא זהה – להגיע אל מחוז חפצם בשלום ובמהירות, בלי הרבה עיכובים או ספקות בדרך. בתוך הפרקטיות האדישה הזו, באמצעות כללים ידועים מראש, הגיבור מנסה לממש את אהבתו, להתעמת עם אותם שדים שבנפשו ולזנוח אחת ולתמיד את אותה קוביה הונגרית הפועמת לו בפנים.

"אורפאוס במטרו" עלתה לראשונה בפסטיבל תיאטרונטו בשנת 2009 ומאז היא עולה ברחבי העולם, ועל במת תיאטרון מלנקי שבמרכז התרבות בגן מאיר. השינויים שעברה בדרך ניכרים לעין, אבל אין ספק שמדובר באחת מהפנינים של התיאטרון העכשווי. רוצו לראות.

"אורפאוס במטרו"

תיאטרון מלנקי

מבוסס על סיפור מאת חוליו קורטסאר "כתב יד שנמצא בכיס"

עיבוד ובימוי: איגור ברזין

משחק: אורן ידגאר

נוסח לבמה: רועי חן, בהשראת תרגומי יורם מלצר

עיצוב חלל ותלבושות: פולינה אדמוב

מוזיקה: יבגני לויטאס

תנועה: עירד מצליח

צילום וידאו: עידו הר

עריכת וידאו: קטיה שפליאביה

מועדים נוספים: 18-19/4/14.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורות תיאטרון, מרתה 45, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s