מרתה יודעת ש…

על סכינים, הבלקן, ת.ס. אליוט ומחזאי קרואטי משנה עולמות

שלום לכם יקיריי, וברוך שובכם אל היקום של אחרי החגים.

הגיליון הקודם נראה רחוק כמו נצח, אך למעשה חלפו להם רק שבועיים מאז לחצתי בהתרגשות על ה-"פרסם" ושילחתי אל כיוונכם את הגיגיי. לא מזמן חבקנו את מותניו של קול פורטר במסע מסביב לעולם ב-80 יום, והפעם, מרתה מרימה עוגן ומפליגה לה אל ארצות הבלקן, גן עדן חבוי ובו הגברים חסונים יותר (ע"ע ד"ר לוקה. נו, ד"ר לוקה קובץ'. אי.אר. ג'ורג' קלוני, אוה, עכשיו נזכרתם…), האוכל מתובל יותר, והרי"ש, ידידיי, הרבה יותר מתגלגלת.  (שנאמר: מרררררתה יודעת).

ושם, בחבל הבלקן, ביום ה-26 לספטמבר לשנת 1501, נפטר ג'ורה דרז'יץ' (או בכינויו האיטלקי – ג'ורג'יו דרזה), שהיה משורר, סופר, איש דת, אחד מאבותיה המייסדים של הספרות הקרואטית ולא אחר מהמחזאי הקרואטי המודרני הראשון. דרז'יץ', יליד דוברובניק שבקרואטיה, הגיח לעולם ב-6 לפברואר 1461, על קו התפר המטושטש שבין ימי הביניים החשוכים לפריצה המכוננת של הרנסאנס.

הרשו לי לחדד את זה מעט, יקיריי ; כשהבחור נולד, העולם עוד היה שטוח.

הוא התחנך בביה"ס ההומניסטי בדוברובניק וב-1487 הוסמך כדוקטור לאחר שסיים לימודי משפטים באיטליה. בשובו לדוברובניק, כיהן כקנצלר בעיר וכרקטור של כנסיית כל הקדושים. מעבר לפעילותו הדתית-פוליטית הענפה, הוא זכור בהיסטוריה הבלקנית כדמות מכובדת ומוערכת בשל כישוריו הספרותיים, ונודע כאיש רוח בעל עומק ויצירתיות חלוצית. נוסף על כל מעלותיו, היה ג'ורה גם אדם נדיב מאוד, ולא שכח להוריש קומץ כישרון למארין דרז'יץ', אחיינו, שנחשב למחזאי הקרואטי הגדול ביותר בכל הזמנים.

פואמות האהבה שלו התפרסמו וזכו לאהדה רבה עוד בחייו, כיוון ששילבו בתוכן דיונים פילוסופיים-רוחניים ושגילמו בתוכן חידושים מבניים מרשימים, שלמעשה היוו מעין אבטיפוס מחוספס לבלדות הפולק התקופתיות שאנחנו מכירים היום, וכמה מהן אף הולחנו בשנים שלאחר מותו. אך החותם המשמעותי ביותר שהשאיר דרז'יץ' הוא המחזה "ליובמיר וראדמיו" שכתב בסוף המאה ה-15, והתגלה רק לאחרונה, ב-1963.

רק עוד חידוד קטן, ברשותכם; בתקופת יצירתו של דרז'יץ', ועדת התרבות הממוסדת הייתה לא אחרת מהכנסייה, ועל כן חובב התיאטרון המצוי נאלץ להסתפק במחזות מוסר נוצריים וצדקניים על מנת להרוות את צימאונו הבימתי. דרז'יץ' יקירנו, על אף מעמדו הפוליטי והיותו איש דת, היה למעשה הראשון בקרואטיה לכתוב מחזה בעל עומק ותוכן שאינו מטיף, מעודד או מגנה דת כלשהי, ושלמעשה עיקרו אינו דת כלל וכלל אלא אנשים ויחסיהם.

הופעת סוג המחזה הזה ומיקומו על ציר הזמן ההיסטורי, מבססת את יצירתו של ג'ורה כמכוננת ומדהימה כיוון שהופכת אותה, הלכה למעשה, לצעד הראשון בתהליך ההתנתקות מכבלי הכנסייה האמנותיים מתן ביטוי חילוני לחדוות היצירה. בכותבו את המחזה "ליובמיר וראדמיו", הניח ג'ורה דרז'יץ' במו ידיו את אבן הפינה של המחזאות המודרנית בקרואטיה, והפך למייסד הרשמי של התיאטרון המודרני שלה. שחקני התיאטרון הקרואטים, אגב, מוסיפים ומחדשים על הבמה גם בימינו, באמצעות מחויבות ומסירות בלתי מתפשרות למקצוע.

מה עוד קרה היום?

בין היתר, ב- 26.09.1988 נולד המחזאי המהולל והסופר הדגול תומאס ס. אליוט, וב-26.09.1957, לאחר מאבק הישרדותי שנמשך קרוב לשמונה שנים (ונראה לחלוטין חסר סיכוי), עלה לראשונה המחזמר "סיפור הפרוורים" בפרמיירה חגיגית בברודווי. בקיצור, יום עמוס בהיסטורית התיאטרון.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מרתה 38, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על מרתה יודעת ש…

  1. רותי הגיב:

    איזו כתיבה פיוטית!! את מנסה להתעלות על עצמך מפעם אחת לפעם האחרת?!?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s