נבחרת החלומות של מרתה – מדור חדש!

והפעם – הצגה נושכת

פרשנות רצינית של הנאמר במדור זה – על אחריותכם בלבד.

בכל רחבי אמריקה, ואפילו בכמה ארצות באירופה, ישנו תחביב מוזר, שנהפך לפופולארי מאוד – פנטזי פוטבול או בייסבול. פעם בשבוע, כמה חברים נאספים ובונים את נבחרת החלומות הפיקטיבית שלהם. הם עושים זאת ברצינות תהומית, גם אם זה לא ממש אמיתי.

גם בתיאטרון אפשר לעשות את זה. אחת המורות האהובות עלי באוניברסיטה עודדה אותנו ללהק להצגות עליהן עבדנו את הטובים מבין שחקני העולם, גם אם בתכל'ס, הסיכוי  שזה יתממש היה קרוב לאפס. מדובר בתרגיל מחשבתי נהדר,  המאפשר ליוצרים (בעיקר לבמאים שבינינו) לחדד את האיכויות שאנו רוצים מהשחקנים. ניתן להשליך זאת על כל תחום שהוא בתיאטרון, אפילו על הצגות אימה, דבר שאינו רווח כל כך בארץ, ונחל כישלון אחרי "האישה בשחור", על אף העובדה שבבריטניה, היא עדיין נחשבת לאחת ההצגות הפופולאריות ביותר.

אם נרחיב את התרגיל המחשבתי, וננסה למשוך במעט את גבולותיו, נוכל אפילו להפיק עיבודים תיאטרליים ישראליים של סרטי אימה ידועים. תדמיינו שנייה את "הצעקה" על הבמה, או את פרדי קרוגר הישראלי, מי הוא היה? נניח וניקח את סרטי האימה הסאטיריים, אלו שעושים טראש מובהק של הז'אנר, האם היינו יכולים לעבד אותם לבמה וללהק קאסט ישראלי מוצלח?

ניקח לדוגמא את הסרט "פיראנה", אותו סרט נוראי בו דגי פיראנה פראהיסטוריים ואימתניים עושים את דרכם אל אגם ויקטוריה ועושים מרחץ דמים של צעירים, בגדי ים ואיברים. לאחרונה, עשו סרט המשך, בו אותם דגים מצליחים לעשות דרכם לאגם אחר, ובדרך הורסים את יום הפתיחה של פארק שעושעים ימי. הופעת האורח של דיוויד הסלאוף בהחלט מצליחה להשכיח במעט את ראשו הכרות של הילד הג'ינג'י.

אם היינו יכולים לעבד את הסרט הזה לבמה,  סביר כי היתה בריכה אמיתית במרכז הבמה, בעלת קירות שקופים, ולתוכה היה מוזרם הרבה צבע אדום, בכל פעם שצעיר אחר היה נאכל. ברקע, כמו הבמה של "הורדוס", היה קיר תכול, אליו תוקרן תאורה של מים זזים.

הקאסט היה מורכב מטובי השחקנים בתיאטרון והקולנוע הישראלי. את הדייג שנטרף ראשון (בסרט ריצ'רד דרייפוס) יגלם יואב בר-לב, את החוקר הימי (בסרט כריסטופר לויד) יגלם שלמה בראבא, את השריף הקשוחה (אליזבת' שו) תגלם נתי קלוגר, את עוזרה הנאמן יגלם איציק כהן, את בעל היאכטה שאוהד פורנו (מת'יו אוקונור) יגלם איתי שור (כי הנבך בחסמבה עושה לו רע), את הבחור טוב הלב יגלם אושרי כהן (כי תמיד צריך את אושרי כהן), את חברתו היפה תגלם ורד פלדמן, ואת דיוויד הסלהוף יגלם נירו לוי (כי שניהם חיים בסרט). קאסט מנצח. והדגים? הם יישארו בגדר נוכח נפקד, כמו היו סמל למשמעות התיאטרון של ימינו. אז יאללה, לחזרות.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מרתה 37, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s