שתי דיוות ומחזמר עברי אחד
יקיריי, אני יודעת שהתגעגעתם אליי. אין ספק, היתה זו חופשה ארוכה, לעיתים ארוכה מדי, ובינינו, כמה אפשר לסבול את ערפילי אירופה ואת הקור הבלתי נסבל? אז חזרתי ארצה, לכתוב ולגלות לכם את אותם אירועים נסתרים ועובדות קסומות אודות התיאטרון.
היה זה CHICK FIGHT עז רוח, זירת התיאטרון מזמן לא ראתה שתי דיוות כאלו, בקרב מילולי עד המוות. לא, אין מדובר בקרן פלס VS מירי מסיקה, אלא דווקא בנעמה ונופרית, שתי דמויות כבדות משקל במחזמר הידוע "שלמה המלך ושלמי הסנדלר".
ב-12/9/64 היתה הצגת הבכורה של הגירסה השנייה של המחזה הידוע, פרי עטו של המחזאי הגרמני סמי גרונמן ובתרגומו הנהדר של נתן אלתרמן. רבים חושבים, בבורות נפוצה, כי זו היא הגרסה הראשונה של המחזה, אולם למעשה היתה גרסה מוקדמת, בשנת 1934, בהפקת תיאטרון "האהל". באופן אירוני משהו, במקור חשבו להוסיף למחזה זה שירים וריקודים, אבל החליטו להוריד אותם בעריכה, מתוך חשש שהקהל הישראלי ייבהל מהצירוף בין שירים לתנ"ך. בגרסה של שנות השישים, השירים והריקודים חזרו, נוספו פרצופים ידועים, ותבלין של "המחזמר העברי הראשון", ובבקשה: ההפקה נהפכה לסנסציה.
באותו הערב, תל אביב זהרה בלחות של שלהי ימי הקיץ, עשירי העיר ויפות המראה עטו את מחלפותיהם הטובות ואצו אל תיאטרון הקאמרי. לאחר המינגלינג שלפני, אצילי העיר נכנסו אל האולם, החושך השתרע מכל עבר והשקט שלפני הסערה עשה את דרכו אל הבמה. הסצינה בה נעמה (יונה עטרי) מכסחת את נופרית (רחל אטאס) בחידודי לשון שנונים, זכורה יותר מכלל הסצינות במחזמר, אולם גם שירים אחרים, כגון "שיר הסנדלר", עדיין אהובים עד היום. ואין זה פלא, שכן מדובר בממתקי השפה האלתרמנית. המחזמר נעשה פופולארי מאוד, ורץ יותר מאלף פעמים. לאותה סצינה אלמותית, נעשו אינספור גרסאות, עיבודים ופרשנויות.
בשנת 2005, תיאטרון הבימה העלה גירסה מחודשת של המחזמר, בכיכובם של אבי קושניר, גלית גיאת ומירי מסיקה בכבודה ובעצמה. כמו הפקות קודמות של המחזמר, גם זה האחרון נחל הצלחה רבה, ונהפך לאחת ההפקות הרצות ביותר של תיאטרון הבימה, אם נשים בצד את "בוסתן ספרדי", כמובן. אז מהו מוסר ההשכל, אתם שואלים? תמיד צריך להוסיף שירים, אה, ונצנצים.
מרתה יודעת 