מופע המלחמה

על ההצגה "ללא כוחות מזוינים"

מאת: מיה אופיר מגנט

המופע "ללא כוחות מזוינים", העולה בימים אלו בתיאטרון קליפה למספר מוגבל של הצגות, הוא שיתוף פעולה ייחודי בין תיאטרון קליפה לבין קבוצת נובוגה פרונטה מהרפובליקה של צ'כיה. תיאטרון קליפה הוקם ב-1995 על ידי דימיטרי טולפנוב ועידית הרמן. השניים יצרו שפה בימתית ייחודית המשלבת בין מחול, תיאטרון, עיצוב ומוסיקה. בהופעות הקבוצה, מהווים המרכיבים הבימתיים האלה כלי ביטוי אמנותי של המופיעים לצד יכולות המשחק שלהם.

תיאטרון קליפה הוא תיאטרון חזותי, הוא אינו מתרכז דווקא בעלילה או בסיפור אלא ביצירה של תמונה חזותית, המעלה אצל הקהל אסוציאציה או רגש. כאשר מצרפים יחד את כל התמונות החזותיות המרכיבות את המופע, הקהל יכול להבין את קו המחשבה של היוצרים ואת המסר שעומד מאחורי התמונה. הרב-גוניות הזו מאפיינת גם את הרפרטואר הצבעוני של תיאטרון קליפה, הכולל מופעים אינטימיים לצד מופעים גדולים ומורכבים.

במופע "ללא כוחות מזוינים",  טולפנוב והרמן שיתפו פעולה עם אירינה אנדרייבה ואכילס חריסקוס מהקבוצה נובוגה פרונטה הצ'כית. תיאטרון נובוגה פרונטה נוסד ב-1993 ברוסיה כחלק מחקר מערכת היחסים בין גוף השחקן וחלל המופע. לאחר הסיור הראשון של הקבוצה בחו"ל, החליטו לעבור לפראג. בדומה לקולגות מישראל, עבודתם של חברי הקבוצה הצ'כית הנה מגוונת וכוללת תיאטרון רחוב, אימפרוביזציה והעלאה של מחזות קלאסיים, כשהמופעים השונים כוללים מחול מודרני, תיאטרון פיזי וקרקס, בכדי להראות את הגיחוך  שבטרגדיה האנושית.

ללא כוחות מזוינים

הרעיון המרכזי עליו מתבסס המופע המשותף – "מקורה של האיבה האנושית" – ניתן על ידי אירינה אנדרייבה במהלך קבלת פנים שנערכה בתיאטרון קליפה לחברי הקבוצה שהגיעו מפראג. כמה דקות לאחר שאנדרייבה הציגה את הרעיון בפני הנוכחים, נשמעה אזעקה בתל אביב והחוויה המשמעותית הזאת היוותה את הבסיס לעבודה המשותפת. לאחר שנים של היכרות בין שתי הקבוצות החליטו לעבוד יחד ולגשר על אי ההסכמות האמנותית ביניהן באמצעות מופע המשלב בין היכולות התנועתיות של נובוגה פרונטה והתיאטרון החזותי של קליפה.

התוצאה היא מופע הכולל תיאטרון מחול, חפצים ומוסיקה, שעוסק בקשר בין מלחמה ומין. הוא מציג זוג המתאבל על בנם שנפל במלחמה. בעולמם, המלחמה היא חלק מהשגרה המופרעת על ידי חייל שנופל לתוך דירתם ובין השלושה נוצר משולש יחסים מלא קרבות. לאורך המופע מלווה אותם דמות נוספת שלובשת ופושטת צורה המגולמת על ידי אנדרייבה. בתחילה, היא בחליפת שרירים וורודה, מתרוצצת על הבמה, מתגלגלת בקריאות קרב ויורה ברובה מדומה, באמצע המופע, זהו מתבגר מרדן שנהנה ממשחקי יריות בפלאפון שלו ורב עם אביו. בסוף ההצגה, נזרקים לבמה פונפונים אדומים מנצנצים כהמחשה למלחמה ולדם. אנדרייבה נכנסת לבמה לבושה בשמלה לבנה קצרה ובכובע עם אוזני ארנב ורוקדת עם הפונפונים המדממים ריקוד מעודדות מגוחך ומחריד. בסוף הריקוד, שוכבת אנדרייבה על הרצפה כששני פונפונים אדומים בין רגליה.

המופע עמוס בתנועה, מוסיקה ואלמנטים חזותיים. חלק מהתמונות קלעו ללב המטרה וחלק נותרו סתומות או לא מספיק מעניינות. עבורי, המופע בעיקר העביר את הרעיון שהאלימות והמלחמה נמצאות אתנו בכל תחומי החיים ואנחנו לא יכולים להיפרד מהן. הקשרים הזוגיים שלנו, יחסי הורים-ילדים ויחסי מין, כולם נגועים בזה. בסצנה אחת שאהבתי במיוחד, שני הגברים יושבים זה מול זה ומנסים לנהל שיחה. הטקסט שלהם רגיל ויום יומי אבל הם מפרקים את המילים להברות ולצלילים של רובים ופצצות. שיחת הכרות שגרתית הופכת לשדה קרב מדמם.

ללא כוחות מזוינים

תיאטרון קליפה בשיתוף קבוצת "נובוגה פרונטה"

יוצרים ומשתתפים: דמיטרי טולפנוב, עידית הרמן, אירינה אנדרייבה, אכילס חריסקוס;

בימוי ועיצוב: עידית הרמן;

 מוסיקה וסאונד: דמיטרי טולפנוב

מוזיקה: אכילס חריקוס

תאורה: איתמר הורי

הצגות נוספות:  13.8.13 20:30

14.8.13  20:30 בתיאטרון הידית, פרדס-חנה.

15.08.13  20:30  בתיאטרון הפרינג', באר-שבע.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מרתה 36, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s