קדמת הבמה

קידמת הבמה

האנשים המעניינים באמת בתיאטרון הישראלי

מאת: הילה ציגל

והפעם – ג'וש שגיא

שחקן, במאי ומורה למשחק. בימים אלו משחק בהצגה "גירושים קטלניים", עובד על הצגת יחיד מחוויותיו כקצין באינתיפאדה הראשונה, מסיים לעבוד על ההצגה "קול ששון וקול כלה" בצוותא ועומד להשתתף בפסטיבל עכו הקרוב.

1. הצגה טובה שראיתי לאחרונה – "סיפור לא נורמלי" של הסטודיו למשחק אימפרו. מחזהו עטור השבחים של התסריטאי והמחזאי הצ'כי, פטר זלנקה, עושה שימוש במבנה ובקצב קולנועיים ומזרים דם חדש, צעיר ותוסס לתיאטרון המודרני. בימוי נפלא של אבי מלכה ומיטקו בוזקוב ומשחק מעולה של תלמידי הסטודיו.

2. התפקיד  שעשיתי שהכי התחברתי אליו – שאלה קשה מאוד. אפשר להגיד שיש לי חיבור למספר לא מבוטל של תפקידים הקשורים באופן ישיר לתיאטרון פוליטי, אקסטרימי, נועז ובועט. אחד התפקידים שמאוד השפיעו עלי היה תפקיד העבד במחזה "על פי", בבימוי אדם לרר. ההצגה עסקה במגדר בצורה שלא טופלה עד אז בתיאטרון הישראלי, יש בה אמירה חזקה, שבזמנו אתגרה את התיאטרון הישראלי.

3. אמונות תפלות שונות ומשונות – אמונתי היחידה, והיא לא טפלה, היא שאפשר לביים הצגה כמעט בלי לצעוק, לצרוח ולאבד עשתונות. זה שיעור שלמדתי מחנוך לוין, שזכיתי לעבוד איתו בהצגה "הילד חולם". יום אחרי שסיימתי ללמוד באוניברסיטה קיבלתי הזמנה להצטרף להצגה. רגיל הייתי בלימודים לבמאים שונים ומשונים, טובים יותר וטובים פחות, שהמשותף לכולם היה צעקות או רגעים של איבוד עשתונות, וזה לא היה אצל חנוך. מאז יש לי אמונה, שאני מנסה ליישם, שאפשר לעשות זאת אחרת.

4. ההשראה שלי – שתי השראות בעצם. בצדקת הדרך – אמיר אוריין, דודי מעיין וסמדר יערון.  ובמשחק, שלמה בראבא, אתו שיתפתי פעולה בהצגה "החייל האמיץ שוויק". ההצגה רצה מאות פעמים והוא ואני היינו השחקנים היחידים בקאסט שעשו חימום לפני כל הצגה. זה הרשים אותי אז ומרשים אותי היום.

5. ישן כפיות בלילה עם –  אשתי קטי, שלמרות כל הקשיים היא האהבה הראשונה והגדולה של חיי.

6. הדבר שהכי מרגיז אותי בתיאטרון הישראלי – המאפייה הבלתי נסבלת וכוחם הרופס של שחקנים ביציאה למאבקים. יש לי כמה רעיונות מעולים בנדון, אשמח לשתפם בשיחה נוספת.

7. ידעתי שאני רוצה להיות בתיאטרון כש – המורה לתיאטרון בעכו, שהיה חסר לו שחקן בהצגה, אמר לחבר'ה "תביאו את ההוא היחף עם השער הארוך, הוא נראה לי מתאים". הוא התכוון אלי ומאז, מגיל 14, אני בעניין. מה גם, שנולדתי וגדלתי בעכו ואני זוכר את לידת פסטיבל עכו מלידתו ועד ימינו אלה.

8. אם לא הייתי שחקן\במאי הייתי – חוקר טבע עם עדיפות לנשיונל ג'יאוגרפיק.

9. הכי סקסי בעיני – אשתי ביום טוב. למען האמת, גם ביום פחות טוב.

10. לא יכול לחיות בלי – משפחתי, אשתי קטי, בתי הילית, בני נדב, הורי ואחיי.

3 תגובות על ״קדמת הבמה״

  1. ינון צפריר יוני 7, 2013 — 11:42 am

    אין כמו גוש שגיא, שחקן גדול ובן אדם חכם…..
    ינון צפריר
    מנהל אמנותי
    קבוצת התאטרון ORTO-Da

    1. מוני יוסף יוני 25, 2013 — 7:35 am

      באמת שחקן מעולה,לא מקבל מספיק את ההערכה לה הוא ראוי.

  2. מיכאל בבצ׳יק יוני 7, 2013 — 6:30 pm

    המורה למשחק הכי משמעותי שהיה לי
    בשבילי הוא גיבור תרבות של ממש
    מודל לחיקוי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה:
search previous next tag category expand menu location phone mail time cart zoom edit close