בשבועיים שעברו מצאת הגיליון הקודם של מרתה, שתי יוצרות תיאטרון חשובות הלכו לעולמן. ענת גוב, שחותמה על המחזאות הישראלית לא יימחה, ורוזינה קמבוס, שמשחקה המדויק על הבמה ומחוצה לה נחקק בלבבות רבים, הותירו חלל גדול בתיאטרון הישראלי. מרתה זוכרת.
ולמשהו אחר לגמרי, מרתה עוברת למתכונת חורף, וככזו היא מהדקת חגורות ומנסה שלא להתפתות לסופגניות האחרונות של חנוכה. גיליון זה, ואלו שאחריו, יהיו קצרים יותר, אך מבלי להתפשר על התוכן.
בגיליון הזה תוכלו לשטוף את העיניים ולהציץ על היצירות החדשות בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב ובתיאטרון הסימטה, לחזות במיצגי פסטיבל זז בתחנה המרכזית החדשה, לגלות פורום במאים בינלאומי שנערך ממש מתחת לאף, לראות איך קזבלן שלנו מזכיר מאוד את סיפור הפרברים האמריקאי ואפילו, אם תהיו שקטים, תוכלו להתרפק על אורה של החנוכיה המפורסמת מכולן.
מקווה שתיהנו והמשך חנוכה שמח!
אירית ראב
עורכת מרתה יודעת
מרתה יודעת 