מאחורי הקלעים – מפי מנהלת הצגה

מאת: נועה בן ארי

"ניהול הצגה וניהול קייטנה זה היינו הך:

אוקי חברים, ערב טוב. יש לנו הערב הצגת מבקרים פלוס נאום ארוך של המנכ"ל בהתחלה. ההצגה היא שעתיים וחצי ואני בטוחה שכולנו רוצים להגיע הביתה כמה שיותר מוקדם.  אז אני מבקשת – בלי שטויות, בלי אימפרוביזציות מיותרות, מה שנקרא "סטיק טו יור ליינס". שימו לב למה שהולך להתבצע. כל אחד מכם הולך לקבל ממני מספר.  זה לא נתון לשינוי או להחלפה.  מה שיוצא- אני מרו-צה!  יפה!  כשאני צועקת "מספרי ברזל להתפקד", כל אחד צועק את המספר שלו לפי הסדר, ככה אדע שכולם פה.  מוכנים?  אני לא שומעת!! מוכנים?? גו! 1! 2! 3! 4! 5! 6! 7! 8! 9! 10! 11! 12! 13!  מצויי!

עכשיו, כולם קמים, מסתדרים בטוּר, לא לא, אף אחד לא עוקף אותי.  בראבא, מה אמרתי? אמרתי שאף אחד לא עוקף אותי, נכון? הולכים להתחבר לנֵקִים, חוזרים לבמה לעשות בָּלָאנְס כי אין  לנו הרבה זמן ורצים להתלבש.

מוכנים? מספרי ברזל להתפקד! אחד! שתיים! איפה שתיים? אני לא שומעת! שלוש! ארבע! מי ארבע? סנדרה היא חמש. אוקיי. חברים, אתם לא מרוכזים. לא, קושניר, ממש אין זמן לקפוץ רגע למזנון.  שש! שבע! איפה שבע? אוקיי, שבע, חזרה לקחת את הסיגריות. נחכה.  מה? שבע לא מוכן להיות שבע? אוקיי, מי העליב את שבע? תיקי, לכי להתנצל. חברים, כל המספרים מצוינים, אפשר להתקדם?  פיפי? לא, פיפי זה ממש לא עכשיו.  שמונה! תשע! יאללה, אני רוצה להתחיל את ההצגה בזמן היום אם לא אכפת לכם!  מר עיסא ומר דומידוב, יותר מהר בבקשה… מי זה שם מנפנף לי? לא!! ממש אי אפשר להכניס קהל עדיין!!!! זה לא אשמתי שאין איפה לשבת בחוץ, נכון? עוד לא שמונה אפילו.  למה אף אחד לא מדבר איתי קודם??  איפה היינו? עשר!! עשר פלוס אחת עשרה, יונה וששי, עכשיו לא שרים, עכשיו  עושים "מספרי ברזל".  תודה!!  בואו נזוז.

שתים עשרה.. מה?? יצפאן ידידי, כבר הזכרת לי 8 פעמים על ההזמנות, רשמתי לפניי. הבטחתי לך תשובה, כשתהיה לי- אֶתן.  אפשר להמשיך? שתים עשרה! שלוש עשרה!! מוני, ארבע כבר עשינו מזמן, לא הקשבת! שלוש עשרה! נגיד ששמעתי שלוש עשרה.. ארבע עשרה! חמש עשרה! זהרירה, ימינה.  לא שמאלה, ימינה.. ליא, העיקר שאת נהנית.  זה משמח אותי. לפחות זה.  שש עשרה! מה השאלה? מה שלום החולצה שלך? לא יודעת.  אני מניחה ששלומה בסדר.  אולי קצת עייפה..  למה אני מתבדחת? כי זה מה שמחזיק אותי. למה לא אמרת אתמול שנפל לך הכפתור? אין דבר כזה "לא חשוב"- יטופל רק פעם הבאה נא ליידע בזמן.  שבע עשרה!!! שבע עשרה..  אוקיי, כולם פריז.    דטנר, אתה זז.  אני יודעת שלא צעקת,  כי לא הגענו אליך. מה לעשות.  אוקיי, אני אספור.  כולם פה למעט שבע עשרה.. איפה גילה? היא לא מוכנה לצאת מהחדר?  יופי.  אז בזמן שאני הולכת לטפל במשבר הזה כי מזמן לא היה לי אחד, כולם מתיישבים איפה שהם בדממה. אם אשמע ציוץ אחד, אני מבטלת את זמן הקפה-סיגריה או במילים אחרות, אל תנסו אותי."

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מרתה 15, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על מאחורי הקלעים – מפי מנהלת הצגה

  1. צביקה גלעדי הגיב:

    כן, המפקדת!
    אני אתאפק ולא אעיר את מה שיש לי להגיד על התיאטרון הזה בכלל ועל הגישה המיליטנטית שלך בפרט!
    אני שותק עכשיו, אבל, אתם עוד תשמעו ממני בגדול בזמן שאני אחליט לדבר!
    זה לא יוכל להימשך ככה לנצח! אני אמן אני, ולא כבש!
    [11]

  2. oh capara no הגיב:

    יש מצב שככה יראה החג השנה..?
    🙂

  3. טלי קדר הגיב:

    צחקתי המון ודמיינתי איך השחקנים יגיבו לקריאת הטקסט.
    לראש השנה תכיני 19 מספרים… תוכלי לסדר כרצונך,זה השבוע שלך!
    טלי קדר

  4. טלי זליגמן הגיב:

    מתה עלייך… אלופה! לצערי הרב מאוד מציאותי

  5. נדב הגיב:

    נשמע כיף 🙂
    עכשיו הבנתי למה את כל-כך רוצה להיות מנהלת הצגה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s