סקירת ההצגה "ציד המכשפות"
מאת: כלנית בר-און
האקדמיה לאמנויות המופע נוסדה בשנת 2010 ולימודיה משלבים הכשרה מעשית בכל תחומי התיאטרון והמופע ולימודי תואר אקדמי של האוניברסיטה הפתוחה. האקדמיה מעלה מספר הפקות בשנה ולמרות שהיא עדיין נחבאת אל הכלים, ואינה ידועה כבתי ספר למשחק אחרים, היא מציעה הפקות מושקעות ואיכותיות המשלבות אמנויות במה רבות.
השנה, האקדמיה בחרה להעלות את מחזהו של ארתור מילר, "ציד המכשפות", המשחזר את האירועים שהביאו להוצאה להורג של חלק מתושבי העיירה סיילם, בשנת 1692, בעקבות חשש למעשי מאגיה שחורה וכישוף על ידי נשות העיירה.
ארתור מילר, מחזאי יהודי, שחי בין השנים 1915-2005, נחשב לאחד מהיוצרים הבולטים ביותר של המאה ה-20, בייחוד בז'אנר הריאליסטי. כתיבתו משלבת ביקורת חברתית חריפה על אירועים מכוננים בתרבות האמריקאית לצד ניתוח נפש האדם. רוב הגיבורים של מילר מתעמתים עם המסגרת החברתית הכל יכולה אל מול האדם הקטן.
"ציד המכשפות" נחשב לאחד המחזות המוכרים ביותר של מילר, הוא נכתב בשנת 1952 והוצג לראשונה בשנת 1953. המחזה מספר על החוואי ג'ון פרוקטור, המתפתה ובוגד באישתו עם אביגיל ויליאמס, נערה צעירה המועסקת במשק הבית שלו. אשתו, אליזבת', מגלה על כך ומגרשת את אביגיל מביתם. הנערה המאוהבת לא מהססת לנקום.
לאחר שנתפסת רוקדת ביער עם חברותיה על ידי דודה, הכומר של העיירה, ועוסקת כביכול במאגיה וכישוף, אביגיל מנהיגה בכריזמטיות את בנות העיירה המבוהלות ואלו מאשימות נשים רבות מהעיירה בקשרים עם השטן ומאגיה שחורה. הכשפים האלו הם אלו שגרמו כביכול לכך שאותן נערות "תמימות" ייפגעו ממעשי הכישוף שלהן ויתנהגו בצורה לא הולמת.
כמובן שאביגיל ממהרת להאשים גם את אליזבת' פרוקטור בכישוף וזו נעצרת ועומדת לדין על ידי בית משפט מיוחד המנוהל בידי סגן מושל המחוז המגיע לעיירה לשמש כתובע ומהר מאוד העיירה כולה הופכת למרקחה של שקרים והאשמות, כשמי מהנשים שאינה מוכנה להודות בפשע תיתלה.
מילר כתב את המחזה בעיצומן של חקירות הסנטור מקארת'י שמגנה אמריקאים התומכים בקומוניזם, דוגמת מילר שנחקר בעצמו בראשית שנות החמישים. הוא רומז על הקשר בין היסחפותם של קהילת סיילם בעקבות אמונות תפלות והפחד שהשטן שוכן בתוכם לבין חקירות הסנטור וההיסטריה האנטי-קומוניסטית נגדו ונגד המאמינים כמוהו.
המחזה מתאר בעוצמה רבה את הקונפליקט וההשפעות של לחץ חברתי כנגד המצפון שאותו. דבר זה מקבל ביטוי ניכר כאשר אחת מהבנות מנסה להגיד את האמת, אבל כמעט נתלית בשל כך. במהרה, היא חוזרת בה מהווידוי ואל זרועותיה של אותה אביגיל אימתנית, שמגנה עליה מפני אלו שעדיין מחפשים עדויות לכך שהדבר כלל אינו נכון, שכל העניין הוא רק בדיה שנוצרה על ידי נערה רעה שמנסה לשוב לזרועותיו של בחור שעשה טעות אחת ולא ידע עד כמה ישלם עליה ביוקר.
מתוך ההצגה "ציד המכשפות". עיבוד מצויר לתמונה של הצלם מוטי שמואל
פרוקטור, אותו משחק דיוויד לווינסקי, מודה לבסוף בפני השופט "שידע" את אותה נערה ומסביר שזו הסיבה לכל המהומה הזו, אך מהר מאוד מתברר לו שכנראה כבר מאוחר מדי לומר את האמת וכך מוצא עצמו נידון גם הוא לתלייה.
העדויות כלל אינן חותכות והרמזים קלושים ומושתלים. אותה חבורת בנות מראות על הבמה איך כושפו ומתי השטן מגיע לביקור בתזמון מדוייק תוך שירים וריקודים שמספרים סיפור משל עצמם, סיפור שגורם לך כצופה להצטמרר מכוחה של מילה וכוחה של קנאה, כוחה של נערה אומללה. למרות שאתה יודע את הסוף הצפוי מראש מהטקסט של מילר אתה עדיין מחכה לאיחודם של אדון ואשת פרוקטור שלומדת כמה שיעורים חשובים בדרך על חייה, על טעויותיה, על משפחתה ועל הגבר שמנסה להציל אותה בכל מחיר, שאוהב אותה אהבה עזה. כצופה אני לא יכולה שלא לסלוח לו על אותה מעידה קטנה באסם של החווה.
הסוף הטראגי של ההצגה מלמד אותנו שהטובים לא תמיד מנצחים, גם האהבה לא תמיד מנצחת. בכל מלחמה יש בעיקר הרבה עצב, הרבה שקט, והשלמה של סיטואציה נוראית. השלמה שנעשית על ידי אנשי העיירה, אך גם על ידינו, במציאות של ישראל 2012.
ההצגה הועלתה באולם "אנסמבל עיתים" בנחמני 4 בתל אביב ונכון לעכשיו אין אזכור למועדים נוספים בהם ניתן לבוא ולראות את חברי האקדמיה מעלים את המחזה המצוין הזה שוב, כך שאני ממליצה פשוט לעקוב אחריהם באינטרנט וללכת לראות. בנימה אישית, בתור אחת שהולכת לראות הצגות תיאטרון רבות ונחשפת לשחקנים רבים, אני יכולה לומר, ללא כל ספק, שלווינסקי הוא אחד השחקנים היותר מוכשרים ועמוקים שראיתי לאחרונה
ציד המכשפות – האקדמיה לאמנויות המופע
מאת: ארתור מילר ; עברית: אהוד מנור
בימוי: עמית גזית
תפאורה ותלבושות: טלי יצחקי
מוסיקה: שוש רייזמן
כוריאוגרפיה: אביגיל רובין
נגן יוצר: עופר שלחין
עיצוב תאורה: ג'ודי קופרמן
הדרכת טקסט: אברהם עוז
משתתפים
ג'ון פרוקטור: דיוויד לווינסקי
אליזבת' פרוקטור: קורין סוויסה
הכומר פאריס: אלון סגס
אביגיל וויליאמס: דניאל חמלניק
סגן המושל דאוונפורט: איתי אבן
הכומר ג'ון הייל: פז פרל
ועוד רבים וטובים