דבר העורכת

לפני כמה ימים לקחתי את אמא שלי לראות הצגה. התברר שאחת השחקניות היא אחות של אחד מהשכנים של אמי. בתום ההצגה, חיכינו עד שהשחקנים ייצאו ואמי ניגשה אליה, ציינה שהיתה מצוינת ואמרה שהיא מוכרת לה. השחקנית הודתה לה ואמרה "אני שחקנית" כסיבה להיותה מוכרת. אמי חייכה ואמרה שהיא מוכרת לה בגלל שהיא שכנה של האח, והבנות שלו מאוד דומות לה, לשחקנית כלומר.

עולם אחד גלש לעולם שני, מסיכה אחת נכנסה בקווים של מסיכה אחרת.

מדהים כמה פשטות וכוח יש לצמד המילים האלו "אני שחקנית". כמה זמן לקח לה להכיר בזה שזה המקצוע שלה, שלמען זה היא מוכנה ללכת עד הסוף, מה היא הקריבה בשביל זה, מה האח והמשפחה כולה אומרים על הלהט הזה שלא מרפה, גם אם בתכלס היא לא תראה מזה הרבה כסף.

כשעוד מעט אנו עומדים לראות מכל עבר משחקים הדוגלים ב-"מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר", כמה מובנת מאליו היא העובדה שאדם פשוט עושה ועובד במה שהוא אוהב לעבוד. בלי להתהדר בנוצות לא לו, בלי לרצות לנסוק לשחקים, פשוט לשחק.

תיהנו מהמשחקים.

                                                            אירית ראב

                                                            עורכת מרתה יודעת

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה מרתה 12, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s