דבר העורכת

תיאטרון הפרינג' של היום מתפתח. אין ספק בכך. השאלה היא לאן.

מכל עבר ישנן הצגות המעניקות משקל למימד האינטראקטיבי, בין אם תוך פגיעה בקהל ובין אם רק על ידי ישיבה ידידותית בחיקו. אלמנטים טכנולוגיים חדישים עולים על הבמה. האם לשם הרוח נושבת?

הצגות מושפעות זו מזו, משפיעות זו על זו, גונבות זו מזו. האם זה כיוון ההתפתחות?

שילוב בין בדיה למציאות, הצגת אמנות אמיתית של דמויות מדומיינות. האם משם האור?

האם ניתן באמת ובתמים להגיד שהתיאטרון של היום, שהפרינג' של היום, יכול עדיין לשנות מציאות?

תשפטו אתם.

מקווים שתיהנו.

                                                                                    אירית ראב

                                                                                    עורכת מרתה יודעת

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה גיליון 3, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s