למה לעזאזל להקים מגזין תיאטרון מקוון בימים טרופים אלו, בהם האח הגדול הוא מדורת השבט החדשה, ולאף אחד לא איכפת יותר מאיזו אופליה אובדנית או וויצק שנדפק מאדוניו? התשובה ניכרת בגוף השאלה.
בימים אלו, בהם תיאטרון הפרינג' מכיל אינספור הצגות נהדרות ומאתגרות, שאף אחד לא שמע עליהן, שחקנים משובחים שאיש לא יזהה ברחוב, במאים מדויקים וקשובים שלאף אחד אין מושג אילו יצירות הם בראו, התיאטרון צריך להתעורר ולצעוק.
על כן, מגזין מרתה יודעת נוסד.
כדי להציע לתיאטרון הישראלי והעולמי בכלל, ולתיאטרון הפרינג' בפרט, על כל תכניהם ויוצריהם, במה גם ברשת. לאפשר לו לצעוק את מה שאף אחד לא מוכן להגיד – שהתיאטרון עדיין כאן. שאין שום סגירת מסך, שאף אחד לא שורק בכותלי התיאטרון, שאנשים מבקשים ליהנות קצת מהעמדת הפנים מול עיניהם.
הגיליון הראשון של מרתה יודעת מציע לכם מספר כתבות, המעניקות פרספקטיבות אודות מה שישנו, מה שנדמה שהתחדש ומהו העתיד הצופן ליוצרים בארץ.
מדי שבועיים נציע לכם כתבות, סקירות, ראיונות, טורים ומדורים אודות הדבר הזה שנקרא תיאטרון.
מקווים שתיהנו.
אירית ראב
עורכת מרתה יודעת
מרתה יודעת 
ב ה צ ל ח ה גדולה אירית, כל הכבוד על היוזמה !!
מצטרפת לאיחולי ההצלחה!!
הרבה ברכות על היוזמה!
ובהמשך, תקפידו על איכות וביקורתיות לצד אהבה אמיתית לתיאטרון [טוב].
שמעון לוי
יופי יופי כול הכבוד. עשייה מבורכת. מצפה לראות את מרתה בהצגות של "אנסמבל אספמיה"