דבר העורכת

למה לעזאזל להקים מגזין תיאטרון מקוון בימים טרופים אלו, בהם האח הגדול הוא מדורת השבט החדשה, ולאף אחד לא איכפת יותר מאיזו אופליה אובדנית או וויצק שנדפק מאדוניו? התשובה ניכרת בגוף השאלה.

בימים אלו, בהם תיאטרון הפרינג' מכיל אינספור הצגות נהדרות ומאתגרות, שאף אחד לא שמע עליהן, שחקנים משובחים שאיש לא יזהה ברחוב, במאים מדויקים וקשובים שלאף אחד אין מושג אילו יצירות הם בראו, התיאטרון צריך להתעורר ולצעוק.

על כן, מגזין מרתה יודעת נוסד.

כדי להציע לתיאטרון הישראלי והעולמי בכלל, ולתיאטרון הפרינג' בפרט, על כל תכניהם ויוצריהם, במה גם ברשת. לאפשר לו לצעוק את מה שאף אחד לא מוכן להגיד – שהתיאטרון עדיין כאן. שאין שום סגירת מסך, שאף אחד לא שורק בכותלי התיאטרון, שאנשים מבקשים ליהנות קצת מהעמדת הפנים מול עיניהם.

הגיליון הראשון של מרתה יודעת מציע לכם מספר כתבות, המעניקות פרספקטיבות אודות מה שישנו, מה שנדמה שהתחדש ומהו העתיד הצופן ליוצרים בארץ.

מדי שבועיים נציע לכם כתבות, סקירות, ראיונות, טורים ומדורים אודות הדבר הזה שנקרא תיאטרון.

מקווים שתיהנו.

                                                                                    אירית ראב

                                                                                    עורכת מרתה יודעת

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה גיליון 1, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על דבר העורכת

  1. דור פלס הגיב:

    ב ה צ ל ח ה גדולה אירית, כל הכבוד על היוזמה !!

  2. שמעון לוי הגיב:

    הרבה ברכות על היוזמה!
    ובהמשך, תקפידו על איכות וביקורתיות לצד אהבה אמיתית לתיאטרון [טוב].
    שמעון לוי

  3. דליה שימקו הגיב:

    יופי יופי כול הכבוד. עשייה מבורכת. מצפה לראות את מרתה בהצגות של "אנסמבל אספמיה"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s