מצעד הגולגולות של מרתה

כמו מרתה, גם המצעד נעשה אחרת מכל מה שאתם רגילים אליו, או במילים אחרות, טוב יותר. הדירוג הגבוה ביותר הוא גולגולת אחת, בעוד הדירוג הנמוך ביותר הוא חמש גולגולות. תתרגלו לזה. 🙂 


מתוך Uncaged | תיאטרון מסתורין

Uncaged – תיאטרון מסתורין

"…למרות הפסימיות של רואי השחורות, הקהל בהחלט מגיע, ומשלם כסף כדי לראות את היצירה החדשה, תיאטרון מסתורין מלמד אותנו עוד שיעור על כמיהתו של הקהל לתיאטרון."

לביקורת המלאה – הקליקו על הלינק


צילום: רדי רובינשטיין

לא לריב – תיאטרון הקאמרי

"…שחקנים טובים ותפאורה מושקעת לא מצליחים להרים את המחזה לגבהים הנכונים עבורו. הוא לא מהודק מספיק, ויש בו הרבה מ"תפשת מרובה, לא תפשת'". בשורה התחתונה – אפשר אבל ממש לא חייבים."

לביקורת המלאה – הקליקו על הלינק


צילום: מגד גוזני

קישתא! – תיאטרון צוותא

"…רמת המשחק אינה מתרוממת לגובה המתאים כדי להפוך את ההצגה לחוויה שהצופה ייצא עמה החוצה וירגיש שעשתה לו משהו ממשי, והרצון לחשוף עוד רובד נוסף במשבר הגלובלי והמקומי אינו מתממש ומתפספס על שולחן הדיונים התיאטרלי."

לביקורת המלאה – הקליקו על הלינק


צילום: דוד וינוקור

הישראלי היפה – תיאטרון האינקובטור

"…הייתי רוצה לנקות את ההתרחשות שעל הבמה ובין הבמה לקהל, כך שיתפנה מקום לדמיון ולשאלה היפה והמפעילה המוסתרת מאחורי כל אלה – מהו הדמיון המשותף שאנו נושאים? כי הרי בזה טמון כוחו של התיאטרון, ביכולת לדמיין יחד…"

לביקורת המלאה – הקליקו על הלינק


צילום: יוסי צבקר

מן פנטזיה – תיאטרון הסימטה

"…על אף המשחק הטוב של צוות השחקנים (תימור כהן, אביב זמר וענבל ניר) והבימוי המסקרן (אביב קושניר), ההצגה מתחילה במקום שבו היא נגמרת – ריצה לשום מקום."

לביקורת המלאה – הקליקו על הלינק



צילום: תיאטרון האינקובטור

צחוקות – תיאטרון האינקובטור

"…כמעט שבוע עבר מאז ראיתי את ההצגה והבדיחות שרצו שם בקצב מטורף ממשיכות לרוץ אצלנו בבית. וזו ההצלחה האמיתית של ההצגה – היא אולי לא מחדשת הרבה, אבל היא חוליה חשובה בשרשרת הדורות של ההומור העברי, וזה בכלל לא מעט."

לביקורת המלאה – הקליקו על הלינק


צילום: איתמר דואק

לוויתן – תיאטרון הקאמרי

"…הנושא מעניין וחשוב, אבל יש משהו חצי אפוי בתוכן של ההצגה, והביצוע אפוי עוד פחות. בשלבים שונים של ההצגה היתה לי תחושה שמדובר בהפקת תיכון כלשהי, ולא מהבחינה הטובה של העניין."

לביקורת המלאה – הקליקו על הלינק


צילום: מרב דרור

פרויקט לארמי – בית צבי

"…למרות האנרגיה הגבוהה והרציפה, והבימוי המהודק, לוקח לשחקנים זמן מה להתרווח מספיק בתוך דמויותיהם על מנת לעורר אמון. התפאורה אמנם מינימליסטית אך משרתת היטב את המטרה, והתאורה צפויה לחלוטין…"

לביקורת המלאה – הקליקו על הלינק


צילום: אבשלום פולק

קראמפ – מרכז סוזן דלל

"…כמו הציור לפני המופע, אנו רואים מספר אלמנטים תנועתיים ועיצוביים במופע שאין להם הדהוד בהמשך, והדבר מעורר תמיהה וקושי להתמצא בנרטיב."

לביקורת המלאה – הקליקו על הלינק


צילום: יוסי צבקר

טוביה 2018 – תיאטרון הסימטה

"…אם פשוט מתמסרים להצגה שמנסה לבחון עולם תוכן שונה ודומה, רואים בה ניואנסים שונים שיש בהם עניין ולעתים היא מצליחה גם לגעת…"

לביקורת המלאה – הקליקו על הלינק



צילום: איתי סליקטר

קרב ביום של סתיו – תיאטרון צוותא

"…ההצגה משעשעת, חביבה, יש בה אפילו קסם מסוים. יש בה שחקנים בעלי פוטנציאל שלפרקים מגלים כישרון. הכישלון הוא בחריזה האינסופית שגודשת את היצירה…"

לביקורת המלאה – הקליקו על הלינק


מתוך ההצגה מחפשת
צילום: גאריק נופין

מחפשת – תיאטרון תמונע

"….יש להצגה כמה רגעים טובים, כמעט מרגשים, אבל לרוב המשחק לא מתרומם לגובה הנושאים המורכבים והמשמעותיים שבמחזה…"

לביקורת המלאה – הקליקו על הלינק


צילום: כפיר בולוטין

מעשייה מגונה – תיאטרון הקאמרי

"מה שמאזן את ההצגה ומטה את הכף לזכותה הם הליהוק המדויק, השימוש במסיכות אקספרסיביות יפהפיות והשירים בגרמנית שהוסיפו אופי ואווירה. ראוי לציין גם את המשחק של שמואל וילוז'ני שעיצב דמות עגולה ומעניינת, וכן, את העיבודים המוזיקליים הלא צפויים…"

לביקורת המלאה – הקליקו על הלינק


צילום: יאיר מיוחס

בום! התאהבתי – תיאטרון תמונע

"יש לה, ליעל טל, את כל האיכויות שהופכות אותה לאמנית ספוקן וורד שראויה לערב משלה. היא חריפה, שנונה, אינטליגנטית, מצחיקה מאוד, ובמיוחד, בעלת נוכחות בימתית ייחודית וכובשת לב…"

לביקורת המלאה – הקליקו על הלינק


צילום: דן בן ארי

דברים שמצאתי בארון של אמא – תיאטרון תמונע

"…בושם ודיילות הזיכרון של המוזיאון מאפשרים שיטוט חופשי עם מפה במוזיאון, כשמדי פעם הם תופסים את המשוטטים למשחק רביעיות עם מוטיבים מחייה של אמא או הקראת מכתביה…"

לביקורת המלאה – הקליקו על הלינק


צילום: נועה שכטר

יואל – תיאטרון צוותא

"…הכתיבה (רועי מליח רשף) קולחת ודוהרת קדימה כמו מרדף של ג'ק באוור אחרי טרוריסט, ועתירת קלישאות מלבבות כמצופה מהז'אנר, אך הבימוי (נועה שכטר) שמכפיל את כל מה שנאמר כבר בטקסט ומכריח את גולומב לשחק באופן מאומץ וחסר אוויר, לא משאיר לצופים רגע אחד לנשום…"

לביקורת המלאה – הקליקו על הלינק


צילום: ישעיה פיינברג

מקבת ללא מילים – תיאטרון גשר

"העיבוד המרהיב לסיפורו הטרגי של הלוחם הסקוטי מקבת' בהחלט מעניק נקודת מבט חדשנית ליצירה השקספירית הוותיקה. בעצם הוצאת המילים ממשוואת היצירה הדרמטית, היוצרים והשחקנים חשפו רבדים נוספים מהדמויות שצברו כל כך הרבה קילומטראז' על במות התיאטרון. "

לביקורת המלאה – הקליקו על הלינק


צילום: תום פורת

מי רצח את ארלוזורוב? – תיאטרון מסתורין

"…כל שההצגה מתקדמת, קצב המרוץ בין הקומות וקווי ההתרחשות השונים מאיץ. התלבושות, עיצובי החללים, הליהוק והכתיבה מדויקים, וראוי לציין גם את הניהול האמנותי של יוליה גיניס, שחרג מגבולות היבשה והגיע עד למי המזרקה של כיכר ביאליק…"

לביקורת המלאה – הקליקו על הלינק


צילום: אילן בשור

הלוויה חורפית – תיאטרון באר שבע

"…באמצעות צוות שחקנים נפלא, אשר כל אחד ואחת מהם מהווים כפיסות משובחות שהכרחיות לפאזל היצירה השלמה, ההצגה הפיחה חיים חדשים במאבקים ישנים…"

לביקורת המלאה – הקליקו על הלינק